ערר על החלטה לעצור את העורר המואשם בהחזקת אמל"ח עד תום ההליכים-נדחה

העורר שלפניי נעצר ע"י כוחות הביטחון בתאריך 7.8.07, אגב חקירת מי מתושבי כפר נעמה, אשר סיפר אודות החזקת אמל"ח ע"י העורר ובקשירת קשר בה היה מעורב העורר. ביהמ"ש אשר דן בבקשת התביעה הצבאית לעצור את העורר עד לתום ההליכים, נעתר לבקשה והורה כאמור על המעצר המבוקש.

בעתירתה, כיוונה הסנגוריה את טיעוניה כנגד ההחלטה לעצור את מרשה עד תום ההליכים, וציינה, כי לא התקיימה עילת מעצר ובוודאי כי אין בחומר החקירה פוטנציאל של מסוכנות המחייב את מעצרו עד תום ההליכים של העורר.לטענתה, אין לעורר עבר פלילי או בטחוני, העורר התארס זה עתה ובכוונתו הייתה להקים את משפחתו, ומכאן, כי ניתן לפנות לחלופת מעצר מתאימה.

לא כך סברה התביעה הצבאית, אשר הזדרזה בבוקרו של יום והגישה כתב אישום מתוקן המחזיק עבירה נוספת על אלו הקיימות, עבירה כי היה חבר בקבוצה אשר חבריה החזיקו באקדח 14 ובאקדח 9 ללא היתר כדין. לדבריה, התשתית הראייתית בתיק ברורה וחד משמעית והיא מצביעה על העורר כמי שהיה בחבורה חמושה, אשר חטפה אחד מבני הכפר החשוד בעבירות מוסר.

שמעתי את עמדות הצדדים, במיוחד העמקתי בטענותיה של הסנגוריה על רקע התשתית הראייתית אשר ביקשה לצייר לפניי, אולם במחלוקת אשר נפלה בין הצדדים, סבור אני כי בסופה של בחינה, מצאתי תשתית ראייתית לכאורית המספיקה כדי הרשעתו של העורר בכל המיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

ייתכן, כי לו הייתי נדרש לערר טרם תוקן כתב האישום, הייתי מתלבט מה טעם יש במעצרו של העורר עד תום ההליכים. אולם, משהשתכנעתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לעבירה הנקובה בפרט האישום השלישי אשר בכתב האישום המתוקן, לא נותר לי כל ספק באשר לפוטנציאל המסוכנות הטמון בעורר. אין כל ספק, כי מכלול העבירות גם יחד מעמידות בגוון שונה לחלוטין את העורר לנוכח מעורבותו באמל"ח ובכל כיוצא בזה.

לפיכך, החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, 6 בנובמבר 2007, כ"ה במרחשוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר את החלטה זו לידי הצדדים.

השופט

רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: